פס"ד בתביעה קטינה לחיוב אביה במזונות

תביעה זו הינה תביעה המוגשת ע"י הקטינה נ.  ילידת 06... (להלן: הקטינה) באמצעות אמה  לחיוב אביה הנתבע במזונותיה.

אם הקטינה והנתבע רווקים, בעקבות קשר רומנטי ביניהם נולדה הקטינה. הקשר הרומנטי שבין אם הקטינה לנתבע פסק טרם לידת הקטינה. עפ"י התביעה הנתבע ביקש לחדש את הקשר אולם אם הקטינה סירבה.

נטען כי אם הקטינה איננה עובדת, ואין לה הכנסה, מקבלת קצבת הבטחת הכנסה בסכום של 2,300 ש"ח, מתגוררת עם הקטינה ביחידת דיור צמודה לבית הוריה. לדבריה משלמת להורים סכום של 1,800 ש"ח לחודש עבור דמי שכירות והוצאות מדור.

הנתבע, לדברי אם הקטינה, עובד בחברת תאורה, אולם אין לה מידע מהו גובה השתכרותו.

נטען כי צרכי הקטינה לחודש מגיעים לסכום של 4,750 ש"ח, עפ"י הפירוט:

800 ש"ח לכלכלה, 2,200 ש"ח למעון, 300 ש"ח ביגוד והנעלה, 350 ש"ח היגיינה (חיתולים ומשחות), 100 ש"ח הוצאות רפואיות, 200 ש"ח צעצועים קלטות ספרים, 300 ש"ח תרבות ופנאי, 500 ש"ח שונות.

בנוסף עותרת אם הקטינה לחיוב הנתבע עבור מדור הקטינה בסך של 600 ש"ח לחודש.

כן דורשת חיובו בדמי טיפול בסך של 1,000 ש"ח לחודש.

עוד טוענת אם הקטינה כי יש לחייב את הנתבע בגין המזונות והמדור בהם היא נשאה עבור הקטינה מיום היוולדה ועד למועד הגשת התביעה בסכומים הנקובים בתביעה למזונותיה ומדורה השוטפים או בכל סכום אחר המשקף דמי מזונות ממוצעים.

הנתבע טוען בכתב ההגנה כי כל עוד לא נערכה בדיקת סיווג רקמות ולא נקבע במפורש על ידי בית המשפט כי הוא אבי הקטינה אין מקום לתביעת מזונות.

הנתבע מודה בקשר הרומנטי שהיה בינו לבין אם הקטינה, אולם מכחיש כי ביקש לחדשו.

הנתבע טוען כי רק כשלושה חודשים לפני הגשת כתב ההגנה החל לעבוד באופן זמני וכי התקופה בה עבד היתה "העונה החמה" בחברה בה עובד ולאחריה מאז ספטמבר 2008 יש ירידה דרסטית בעבודה ואז שכרו יהיה זעום וקיים גם סיכוי ממשי שהוא יפוטר.

עד שהחל לעבוד בחברה זו התקיים לדבריו מעבודות מזדמנות בשכר זעום ומקצבת הבטחת הכנסה.

יש לו לדבריו חובות רבים בלשכת ההוצל"פ בסכום המגיע לכ- 145,000 ש"ח.

הנתבע טוען כי אם הקטינה איננה משלמת להוריה תמורת מגוריה ביחידת המגורים.

בסיכומיו הודיע ב"כ אם הקטינה כי מסיר את רכיב שכר הדירה מתביעתו.

יצויין כי בעת הדיון בתביעה הוסכם על ידי הצדדים כי לא יערכו חקירות וכי פסק הדין ינתן לאחר שמיעת טיעוני הצדדים.

דיון

הנתבע טען כי עד שיוודעו תוצאות בדיקת סיווג הרקמות לקביעת אבהות אין לחייבו במזונות הקטינה. דא עקא שהנתבע הוא הטוען שהוא אבי הקטינה, והוא שהגיש תביעה להכרה באבהותו, ומשכך לא היה מקום להשהות ההכרעה בתביעת המזונות.

יודגש כי, בין לבין בוצעה בדיקת סיווג רקמות לקביעת אבהות ולפיה הנתבע הוא אבי הקטינה.